#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פג: א מנין למותר הפסח שקרב שלמים?<p dir=""rtl"">ולמה הוצרכו ג' דרשות?</p>"	"כתיב &quot;וזבחת פסח לה' אלוקיך צאן ובקר&quot; מותר הפסח יהיה לדבר הבא מן הבקר וצאן דהינו שלמים. &quot;אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים&quot; דבר הבא מן הצאן יהיה לזבח שלמים. &quot;אם כבש&quot; להביא פסח שעברה שנתו ומותר הפסח לכל דיני שלמים.<p dir=""rtl"">נצרכו ג' דרשות לעברה זמנו ושנתו, זמנו ולא שנתו שראוי לפסח שני, לא זמנו ולא שנתו שראוי לפסח ראשון. </p>"	מנחות פג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג: ג העומר ושתי הלחם האם כשרים מן הישן או מחו&quot;ל ומנין?	"ישן - לכתחילה ודאי מביא מהחדש דכתיב ראשית (&quot;עומר ראשית&quot; &quot;קרבן ראשית&quot;). בדיעבד לתנא דמתנ' פסול, לתנא דברייתא כשר בעומר כתיב &quot;תקריב את מנחת בכוריך&quot; בשתי הלחם &quot;תביאו לחם תנופה&quot; ודורשים מה &quot;ו&quot;. <p dir=""rtl"">חו&quot;ל - לתנא דמתנ' וברייתא הנ&quot;ל פסול, אבל ר' יוסי בר' יהודה מכשיר שמפרש &quot;מושבותיכם&quot; בכל מקום שאתם יושבים, ולכן&nbsp;&nbsp;חדש&nbsp;&nbsp;נאסר בחו&quot;ל וכיון שאסור שם מביאים משם. ומה שכתוב &quot;כי תבאו אל הארץ&quot; שלא נאסרו קודם ביאה לארץ, (וכן בשתי הלחם דכתיב &quot;ממשבותיכם תביאו&quot; זה גם מחו&quot;ל).</p>"	מנחות פג:		
